החלטה בתיק ה"פ 001207/04

1.  בתובענה שבפני, אשר הוגשה על דרך של המרצת פתיחה, עותרת המשיבה לסעד לפיו יצהיר בית המשפט כי הזכויות הקינייניות בנכס מסוים בגבעת שמואל מוקנית למשיבה וכי למבקשת אין בו כל חלק.

המבקשת, אשר חלקה על טענותיה של המשיבה במסגרת כתב תשובה ותצהיר הנלווה אליו, עותרת, בבקשות שבפני, להורות על צרוף המועצה המקומית גבעת שמואל כמשיבה נוספת בתובענה (בש"א 25773/04), ועל העברת הדיון בתובענה לפסים של תובענה רגילה על פי כתבי טענות (בש"א 3547/05).

2. בש"א 3547/05

    עיינתי בבקשה ובתגובה לה והגעתי למסקנה כי בדין יסודה.

תביעת המבקשת מבוססת על הסכם שנכרת בינה לבין המשיבה לפני כ-12 שנה ועל התנהגות הצדדים להסכם במשך השנים לאחר מכן. מתוך מכלול הנסיבות שפורטו בתובענה, מבקשת היא לשכנע את בית המשפט כי לה הזכויות הקינייניות בנכס מושא המחלוקת.

די לעיין בתובענה, בתצהיר התומך בה על נספחיו ובתשובת המשיבה, על מנת להתרשם כי המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מה תוקפו של ההסכם משנת 1993 והאם לאחר מכן שונו תנאיו, אם במפורש ואם במשתמע מהתנהגות הצדדים או מעשיהם. 

הצדדים מבססים את טעוניהם המנוגדים על מסמכים והתכתבויות מהם מנסה כל אחד מהם להצביע על כוונה משתמעת התומכת בגירסתו שלו.

המשיבה מעלה שורה של טענות כנגד תביעת המבקשת המצדיקות, לטענתה, קביעה כי הבעלות בנכס שייכת לה.

בירור התובענה יצריך, איפוא, עיון במסמכים רבים וחקירת עדים, או מצהירים, לא מעטים, על מנת שניתן יהיה ללמוד על כוונות הצדדים כפי שהתגבשו בהסכם ועם חלוף השנים לאחר מכן.

בירור כזה אינו יכול להתקיים במסגרת חקירת מצהיר אחד או שניים, שהרי מטבע הדברים יש להעיד מספר עדים שפעלו מטעם הצדדים, במסגרת מערכת היחסים ביניהם שהתמשכה על פני כ-12 שנה, ואשר במסגרתה התרחשו ארועים, הושגו הסכמות ואף התקיימו התדיינויות שונות בין הצדדים.

אם כך, אינני סבור כי מן הראוי לערוך את הבירור העובדתי, במקרה זה, במסגרת דיונית של המרצת פתיחה.

אין, מכל מקום, הצדקה לכך, שכן לא ניתן לומר על המחלוקת בין הצדדים, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות, כי פשוטה או בלתי מסובכת היא, עד כי ניתן לבררה באופן מהיר ע"י חקירות קצרות של מצהיר אחד או שניים.

אף דחיפות אין בבירור המחלוקות בין הצדדים, עד כי תצדיק מתן קדימות לברורה על פני תובענות כספיות או אחרות, שהוגשו במסגרת סדרי הדין הרגילים והממתינות לתורן תקופות ארוכות ביותר. הסכסוך בין הצדדים, בו מעורבת גם המועצה המקומית גבעת שמואל, הוא רב שנים ועתיר התכתבויות והתדיינויות בערכאות שונות ולפיכך אין כל הצדקה לקיים דיון מהיר דווקא בתובענה זו, רק משום שהיא הוגשה על דרך של המרצת פתיחה.

בנסיבות אלה, סבור אני, כי מן הדין יהיה ואף צודק, הן כלפי הצדדים שבפני והן כלפי שאר המתדיינים, הממתינים זמן רב בתור הרגיל לבירור דינם, לקיים את הבירור העובדתי, במקרה זה, על דרך בה מבררים תובענה אזרחית המוגשת על פי כתבי טענות, ולא על דרך של המרצת פתיחה, שהיא דרך דיונית מקוצרת, אותה ייעדה הפסיקה לעניינים בלתי מסובכים ו/או דחופים באמת, שאינם דורשים בירור עובדתי ארוך ומורכב, אשר לגביהם אין כל הצדקה שימתינו בתור הרגיל של התובענות האזרחיות הממתינות לבירור.

3. בש"א 25773/04

בבקשה זו עותרת המשיבה להורות על צרוף המועצה המקומית גבעת שמואל כמשיבה  נוספת לתובענה.

עיון בבקשה בתגובה לה ובתגובת המועצה המקומית גבעת שמואל, מביאני למסקנה כי דינה של בקשה זו לדחיה.

טוענת המועצה המקומית כי על פי תכניות בנין העיר ברות התוקף, הנכס נשוא המחלוקת בין הצדדים אמור לעבור לבעלותה ולהרשם על שמה. משכך, סבורה היא כי התובענה שהוגשה ע"י המבקשת מיותרת ואין בה ובכל פסק דין שיינתן בה כדי לגרוע מזכותה על פי התכניות בנין עיר לרשום את הנכס על שמה בכל מקרה. על זכות זו חלקה המבקשת ועתרה כנגד קיומה במסגרת עתירה מנהלית נגד המועצה המקומית. עתירה זו נדחתה וערעור על פסק הדין תלוי ועומד כיום בביהמ"ש העליון.

משכך צרוף המועצה המקומית גבעת שמואל לתובענה שבפני יסבך את ההתדיינות בין הצדדים שלא לצורך ותסיט את בירור טענות הצדדים לכיוונים שאינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים שבפני, מה עוד שהמחלוקת לגבי זכויות הבעלות של המועצה המקומית בנכס טרם הוכרעה סופית.